עדיין לא יצא לי לפגוש אישה בהריון שלא תוהה, חוששת, מודאגת מקרעים, חתכים ותפרים בלידה. בשני המקרים מדובר על פציעה של אזור הפרינאום, שנמתח מאוד בלידה נרתיקית. סקרתי מחקרים איכותיים בנושא וריכזתי עבורכן את המידע העדכני על שיטות לשמירה על הפרינאום- מה עובד יותר ומה פחות?
נתחיל בקצת רקע- מהו הפרינאום? מה נחשב טראומה באזור?
הפרינאום, או בעברית- חיץ הנקבים, הוא האזור בין פתח הנרתיק לפי הטבעת, ומורכב משכבות של עור, שריר ורקמת חיבור. נפוץ שיש טראומה בפרינאום בלידה נרתיקית, כלומר קרע, אפיזיוטומיה (חתך חיץ, חתך יזום) או שילוב של השניים. הקרעים מדורגים ב-4 דרגות חומרה. דרגות 3 ו-4 הן החמורות יותר ומערבות את פי הטבעת, ולרוב ילוו בפגיעה תפקודית- כאב מתמשך בפרינאום, דליפת צואה וגזים, כאב בקיום יחסי מין, ירידה באיכות החיים ודיכאון. בקיצור, שישו ושמחו, ונרצה להימנע מקרעים בדרגות 3-4.
השכיחות של טראומה בפרינאום במדינות ה-OECD היא 5.7 לכל 100 לידות מכשירניות (בואקום או מלקחיים, שכיחות גבוהה יותר בלידת מלקחיים), ו- 1.5 לכל 100 לידות ללא מכשור.
גורמי הסיכון לקרעים בדרגה גבוהה אינם תמיד בשליטתנו, וכוללים מוצא אתני, גיל היולדת, משקל, קוטר הראש ומצג העובר בלידה ואפיזיוטומיה. לאישה שעברה אפיזיוטומיה יש סיכוי פי 1.7 לחוות דליפות צואה, ולאישה עם קרעים בדרגה 3-4 יש סיכוי פי 2.7 לדליפות.
איך נמנעים מקרעים בדרגה 3-4?
קומפרסים חמים
הנחת מגבת ספוגה במים חמימים על הפרינאום במהלך הלידה.
נמצא ששימוש בקומפרסים חמים מפחית את שיעור הקרעים בדרגה 3-4 בפרינאום.
נשים מוצאות שהטכניקה של קומפרסים חמים היא מוצלחת ונעימה, היו חוזרות עליה שוב בלידות הבאות והיו ממליצות עליה לנשים אחרות. בנוסף, אותן נשים מדווחות על פחות כאב בפרינאום בימים 1 ו-2 שאחרי הלידה.
עיסוי פרינאום בשלב השני של הלידה
עיסוי פרינאום מבוצע בהחדרת שתי אצבעות לנרתיק, בעומק כ-3 ס״מ, והפעלת לחץ עם האצבעות לכיוון פי הטבעת ולצדדים. המטרה היא מתיחה וריכוך הרקמות. בעיסוי יש שימוש בחומר סיכוך, כמו שמן שקדים.
נמצא שביצוע עיסוי פרינאום בשלב השני של הלידה (מפתיחה מלאה ועד ללידת העובר) מפחית את שיעור הקרעים בדרגה 3-4 בפרינאום. העיסוי מבוצע לרוב ע״י המיילדת.
עיסוי פרינאום במהלך ההריון
הדעה הרווחת היא שביצוע עיסוי פרינאום בסוף ההריון (החל משבוע 34-35 ועד הלידה) מסייע בשמירה על פרינאום שלם, ללא טראומה, בלידה.
מחקרים מראים שעיסוי פרינאום מוריד את שכיחות הטראומה בפרינאום ב-9%, בנשים שלא ילדו בלידה נרתיקית לפני כן. בנשים שביצעו עיסוי פרינאום 1.5 פעמים בממוצע בשבוע, הופחתה שכיחות הטראומה ב-16%, בעיסוי 1.5-3.5 פעמים השכיחות הופחתה ב-8%, ובנשים שביצעו עיסוי מעל 3.5 פעמים בשבוע לא נצפתה הפחתה בשכיחות הטראומה (נשמע מוזר, נכון, אבל אלו הנתונים).
התרומה העיקרית של עיסוי הפרינאום להפחתה בשיעור הטראומה לפרינאום, היא בהפחתת שיעור האפיזיוטומיות. אין הפחתה בעלת מובהקות סטטיסטית של שיעור הקרעים. יש לזכור שאפיזיוטומיה היא גורם סיכון לקרעים וללקויות תפקודיות של רצפת האגן.
נמצא שנשים שגם ביצעו עיסוי פרינאום וגם עברו לידה נרתיקית בעבר, דיווחו פחות על כאב באזור הפרינאום 3 חודשים לאחר הלידה, וככל שעיסו בתדירות גבוהה יותר- כאב פחות.
לא הוכח שעיסוי פרינאום מקצר את משך השלב השני בלידה (מפתיחה מלאה ועד לידת העובר). לנשים שביצעו עיסוי פרינאום יותר מ-3.5 פעמים בשבוע בממוצע, היה שלב שני ארוך יותר.
כמו כן, לא הוכח שעיסוי פרינאום מפחית את שיעור הלידות המכשירניות (מלקחיים או ואקום), את הדיווח על כאב בעת קיום יחסי מין 3 חודשים אחרי הלידה, או את שיעור דליפות השתן והצואה.
רוב הנשים מדווחות שהן מוצאות את עיסוי הפרינאום כסביר, ומרגישות שזה מכין אותן ללידה. לרוב בשבועיים-שלושה הראשונים העיסוי מעורר תחושת כאב או שריפה, אך לרוב לאחר תקופה זו התחושות הללו חולפות. רוב הנשים שביצעו עיסוי מדווחות שהיו עושות זאת שוב בהריון הבא, והיו ממליצות על כך לאחרות. נמצא שנשים שמבצעות עיסוי פרינאום חשות יותר חיוביות ובשליטה בתהליך ההכנה ללידה.
בשורה התחתונה: עיסוי פרינאום מפחית בכ-16% את הסיכון לטראומה בפרינאום, בעיקר ע״י הפחתת הסיכון לביצוע אפיזיוטומיה, בלידה נרתיקית ראשונה. עם זאת, נשים מדווחות כי העיסוי תורם להן בתהליך ההכנה ללידה.
תרגול ואימון שרירי רצפת האגן
לא נמצא שחיזוק שרירי רצפת האגן תורם להפחתת שיעור הטראומה לפרינאום. עם זאת, נמצא שלנשים שעברו את הלידה הראשונה עם פרינאום שלם (ללא טראומה) יש רצפת אגן חזקה יותר, ומחלימות מהר יותר, לעומת נשים שסבלו מקרעים או אפיזיוטומיה בלידה הראשונה.
תנוחת היולדת בלידה
מנח כריעה ועמידת שש מקושרים יותר לפרינאום שלם לעומת סקווט ולידה על שרפרף לידה. ההבדל נובע ככל הנראה מכך שבמנחים של כריעה ועמידת שש יש דחיפה פחות מאומצת, ויציאה יותר איטית של הראש.
בלידות מים יש יותר טראומה בפרינאום בלידה נרתיקית ראשונה, ופחות טראומה בפרינאום בלידות חוזרות.
לא הייתה התייחסות במחקרים הללו למנחים אחרים, כמו שכיבה על הגב או על הצד.
מעורבות המיילדת בלידה
לגישת Hands-On יש יתרון בהגנה על הפרינאום בלידה. יתכן שזה נובע מכך שהמיילדת, כאשר ידיה על הפרינאום, בולמת את היציאה של הראש. יציאה איטית ומבוקרת של ראש העובר מעלה את הסיכויים לפרינאום שלם ללא טראומה, כפי שתואר בסעיף הקודם.
אפיזיוטומיה
שימוש באפיזיוטומיה כהליך מניעתי מפני היווצרות קרעים אינו מקטין את שיעור הקרעים בדרגה 3-4. להיפך, שימוש מבוקר בטכניקת האפיזיוטומיה מפחית את שיעור הקרעים ב-30%.
אז מה רצוי שתזכרו מתוך כל המידע הזה?
הטכניקות שהוכחו כיעילות במניעת קרעים ואפיזיוטומיה בלידה הן קומפרסים חמים ועיסוי פרינאום שיבוצע ע״י המיילדת במהלך הלידה.
עיסוי פרינאום במהלך ההריון יעיל בעיקר בהפחתת שיעור האפיזיוטומיות בלידה נרתיקית ראשונה. עם זאת, רוב הנשים מרגישות שהעיסוי תורם להן.
מקורות:
Wilson, A. N., & Homer, C. S. (2020). Third‐and fourth‐degree tears: A review of the current evidence for prevention and management.Australian and New Zealand Journal of Obstetrics and Gynaecology,60(2), 175-182.
Beckmann, M. M., & Garrett, A. J. (2006). Antenatal perineal massage for reducing perineal trauma.Cochrane Database of Systematic Reviews, (1).
לתיאום סדנת הכנה ללידה, פרטית ומותאמת אישית, בימים כתיקונם אצלך בסלון ובימי הקורונה- אונליין, צרי קשר-
בעמוד הפייסבוק שלי- חן שכטר - סדנאות הכנה ללידה
באינסטגרם- chens_birthcoach
או באמצעות עמוד "צור קשר" באתר.
#לידה #הכנהללידה #הריון #קורסהכנהללידה #פיזיותרפיה #פרינאום #חתךחיץ #קרעים #עיסוי פרינאום #pregnancy #pregnant #birth #birthcoach #episiotomy #tear #perineum #perinealmassage
כל הכתוב באתר זה הינו בגדר המלצה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי מוסמך, אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שיגרם בעקבות שימוש במידע.