top of page

קיסרי חירום: סיפור הלידה של הדר

״ארבע לפנות בוקר, לא נרדמת״

שמי הדר. כשהייתי בשבוע 39+5, ביום חמישי ה-20/09/2018 בארבע לפנות בוקר התחילו לי צירים. ניסיתי לנוח כמה שאפשר במיטה למקרה שזה באמת צירי לידה. לא ידעתי בוודאות אם זה צירים או לא (הריון ראשון ולא היו לי ברקסטון היקס*. ראיתי שאני לא נרדמת וכבר התחיל לכאוב ממש אז קמתי. אכלתי משהו, שמתי כביסה, סידרתי דברים בבית... אחרי בערך שעה החלטתי שהגיע הזמן להתחיל לתזמן את הצירים. הורדתי אפליקציה כלשהי והתחלתי לתעד. הדרך היחידה ויעילה שמצאתי להתמודד עם הכאב היא זאת: ברגע שהרגשתי רמז לכאב נעמדתי מול קיר ריק בבית (ניסיתי כמה קירות, כל רהיט/תמונה ממש הפריעה לי- כמה שפחות גירויים יותר טוב) שמתי שתי ידיים מולי על הקיר, פישקתי רגליים, כופפתי ברכיים ונשמתי נשימות עמוקות תוך דחיפת הקיר וניעות מטה מעלה עד שהכאב עבר.


בזמן שישנת...

בשבע בן זוגי דימה קם והופתע לראות בית מסודר יותר מכפי שהיה כשהלך לישון ואני ערה לגמרי ואומרת לו ברוגע יחסי שאני חושבת שאני בצירים. דימה נכנס ל-turbo mode: ״רגע, מה אנחנו צריכים? התיק מוכן? איפה כל המסמכים?״ עשינו עוד סידורים וסביב השעה 10 הבנתי שאנחנו צריכים להתחיל לזוז.


רק לא הביתה

מבחינתי הדבר הכי נורא שיכול היה לקרות זה שאני אגיע לבית חולים וישלחו אותי הביתה, אז רציתי להיות בטוחה שאני לא אגיע סתם. יצאנו מהבית ב-11 כאשר עם כל ציר שעבר נשמעתי יותר ויותר כמו פרה, יצאו ממני געיות נמוכות. ב-12:00 בצהריים הגענו לבית החולים. היה תור של נשים הריוניות רגועות שחיכו עם מספר ביד. אימא שלי נכנסה איתי ולקחה לי מספר בזמן שדימה החנה את האוטו, ואני התרכזתי בלהתמודד עם הכאב. האישה בקבלה ראתה את המצב שלי והכניסה אותי פנימה. נשכבתי, האחות בדקה אותי ומסרה שאני אמנם רק עם פתיחה של סנטימטר וחצי בלבד, אבל עם 90% מחיקה* ״אז אני נשארת איפה שאני?״ תודה לאל.


מה רואים במוניטור?

היה לי הכי נוח להתמודד עם הצירים בעמידה, אבל בשביל המוניטור הייתי חייבת לשכב מה שהיה פחות נעים. שמו לי צמיד, פתחו לי וריד בהצלחה (בניסיון השני). מתחילת המוניטור היו האטות בדופק התינוק, אבל לא ברמה מדאיגה. חיכו לראות איך יתפתח. אחרי 20 דקות האחות ביצעה בדיקה נוספת- הייתה פתיחה של שלושה סנטימטרים. מכיוון שלא הייתה הטבה בקצב הדופק של התינוק, החליטו להעלות אותי לחדר ניתוח למקרה הצורך. פתאום דברים התחילו להתרחש ממש מהר.


ניתוח קיסרי בהול

מסרתי את התכשיטים המעטים שהיו עליי לדימה, הורידו ממני את השמלה ושמו עלי חלוק. בחדר ניתוח המנתח בדק אותי ומסר שאני בפתיחה של חמישה סנטימטרים. מכיוון שהיה לי עוד חצי דרך מבחינת פתיחה ודופק התינוק לא משהו המליצו להתקדם לקיסרי. לא היה איכפת לי, אמרתי שלפחות לא יהיו לי תפרים בפרינאום*. פקעו לי את המים, הם היו מקוניאליים*, אז היה צריך ניתוח קיסרי בהול! מזל שכבר הייתי בחדר ניתוח :)


ההחלטה הנכונה

הניתוח עבר בסדר גמור. מכיוון שזה היה קיסרי לא מתוכנן הייתי לבד, דימה לא יכול היה להיכנס. זה די מבאס, אבל לא סוף העולם. ב-13:49 הבן שלי נולד- היה לי צוות נהדר והאחות הצמידה את הבן שלי לפנים שלי, צילמה אותנו ושלחה לי את התמונות. אחרי הניתוח הרופא סיפר לי שחבל הטבור היה כרוך סביב הצוואר של התינוק, אז קיבלו את ההחלטה הנכונה כשהחליטו לעשות ניתוח. בברית המילה הוכרז שם התינוק- אדם. ילד מתוק וחכם.



תינוק נולד, לידה, newborn, ניתוח קיסרי, לידה קיסרית, קיסרי חירום


*ברקסטון היקס- צירים מדומים.

*פתיחה ומחיקה- מדדים להתקדמות הלידה, עד לפתיחה מלאה ומחיקה מלאה של צוואר הרחם.

*לקריאה נוספת על הפרינאום, תפרים וקרעים, ליחצו פה.

*מים מקוניאליים- מי שפיר ״עכורים״, עלול להעיד על מצוקה עוברית.


 

תודה גדולה להדר ששיתפה אותנו בסיפור הלידה שלה!

אני מזמינה גם אותך לשלוח לי את סיפור הלידה שלך:

את הסיפור שלך תוכלי לשלוח לי בטופס הייעודי באתר, בעמוד הפייסבוק שלי: חן שכטר - סדנאות הכנה ללידה, או באינסטגרם: chens_birthcoach.

לתיאום סדנה פרטית ומותאמת אישית, צרי קשר.




כל הכתוב באתר זה הינו בגדר המלצה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי מוסמך, אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שיגרם בעקבות שימוש במידע.

65 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


bottom of page