החלק השני של סדרת #הכנהללחיצה יוצא לאור!
בחלק הראשון דנו בשאלה- איך ללחוץ? הפעם נדון במידע מבוסס מחקר על היעילות של כל שיטה, כך שתדעו גם איזו שיטה מבין השתיים היא העדיפה. מוכנות?
הפוסט מבוסס על מאמר סקירה איכותי, שמנתח נתונים ממחקרים שונים שהשוו בין שיטות לחיצה שונות והתוצאות של כל שיטה. מהמחקרים הכלולים בסקירה נאסף מידע על 884 נשים בהריון ראשון ומעלה, נשים בנות 18 ל-40, בלידות שהתרחשו בשבוע 39-40 שבועות להריון, עם עובר אחד, במצג ראש, בלידות עם ובלי אפידורל. חשוב לקחת את הנתונים האלו בחשבון, וגם את העובדה שאין מספיק מחקרים בנושא, ולא כל המחקרים בנושא איכותיים. אם תראי שאת הולכת לאיבוד בין הנתונים, דלגי רגע לפיסקה האחרונה וקיראי את השורה התחתונה. מוזמנת לצפות גם בסרטון שהכנתי ומסכם את הנושא:
תזכורת קטנה לפני שמתחילים:
כשאני מתייחסת ללחיצה מונחית, אני מתכוונת ללחיצה בה הלחיצה מתבצעת עם פה סגור ע״פ הוראות המיילדת (איך ללחוץ, מתי ללחוץ, כמה זמן ללחוץ). לחיצה ספונטנית היא לחיצה שלרוב מתבצעת בפה פתוח, ע״פ האינסטינקטים של היולדת. אם בא לך להתעמק יותר בכל שיטת לחיצה, את יכולה לקרוא על זה בפוסט הקודם בסדרה.
מה הסקירה באה להוכיח?
לאורך השנים פורסמו מחקרים שמהם עולה שלחיצה ספונטנית מאפשרת לידה איטית ומבוקרת ובכך מתיחה איטית של הפרינאום, ללא דחיפה שלפוחית השתן כלפי מטה, ויש בה תוצאות טובות יותר גם לאם וגם לעובר בטווח הקצר ובטווח הארוך אחרי הלידה. בנוסף, עולה שלחיצה ספונטנית מובילה לפחות תשישות אימהית וחימצון טוב יותר של הדם בחבל הטבור. עם זאת, עדיין ברחבי העולם נהוג להכווין את היולדת כיצד ללחוץ, כלומר לבצע לחיצה מונחית. בסקירה מתעמתים בנושא ומנסים להגיע למסקנה- איזו שיטה יותר טובה?
אז מה ניתן ללמוד מכל המחקרים?
לחיצה ספונטנית לעומת לחיצה מונחית לא קיצרה את משך השלב השני של הלידה (כלומר בפרק הזמן שבין השגת פתיחה מלאה ועד ללידת העובר). בשקלול שונה של תוצאות המחקרים, משך השלב השני התקצר ב-17 דקות בלחיצה מונחית. ההטרוגניות של המחקרים גדולה, מה שמקשה על הסקת מסקנה ברורה מהנתונים בניתוח סטטיסטי. כמו כן, יתכן שמנח הלידה השפיע על משך השלב השני בלידה ומשך הזמן שהוקדש ללחיצות. לרוב מנח של שכיבה על הצד מקושר לקיצור השלב השני בלידה.
אין הוכחה שלחיצה ספונטנית מפחיתה את שיעור הקרעים או החתך היזום (אפיזיוטומיה) בפרינאום. אם את לא בטוחה מהן המילים שכתבתי פה, את מוזמנת לקרוא את הפוסט שכתבתי בנושא :)
לא נמצא הבדל בצורך בלידה מכשירנית (ואקום/ מלקחיים) או בלידה קיסרית בין שיטות הלחיצה השונות, ולא הוכח שלחיצה ספונטנית מעלה את שיעורי הלידות הנרתיקיות הספונטניות.
לא נמצא הבדל בין השיטות בשיעור דליפות השתן או פעילות יתר של שלפוחית השתן לאחר הלידה.
במחקרים קטנים שנכללו בסקירה, לא נמצא הבדל בצורך להשתמש בפיטוצין בשיטות השונות (לזירוז הלידה), ברמת התשישות האימהית אחרי הלידה או בשביעות הרצון של היולדת.
לא נמצא שללחיצה מונחית או ללחיצה ספונטנית יש השפעות שליליות על האם או העובר או הילוד. לא נמצא הבדל בין השיטות בצורך לאישפוז הילוד בפגייה.
אין התייחסות במחקרים השונים לדיווחים של האם על כאב לאחר הלידה, ליתר לחץ דם אימהי, דימום אימהי לאחר הלידה, כאבים בפרינאום, צניחת רצפת האגן, דליפת שתן או צואה.
בשורה התחתונה,
על סמך המחקרים הקיימים בנושא, לא ניתן לקבוע ששיטת לחיצה אחת עדיפה על השנייה, ולהיפך- לא ניתן לקבוע שאחת השיטות יוצרת נזק. אם יורשה לי להוסיף את שני הסנט שלי בנושא, אני מאמינה שהשיטה העדיפה עבורך היא השיטה שעובדת לך בלידה הספציפית שלך. איך תדעי מה עובד? נסי! המיילדת תיתן לך משוב האם הלחיצה שלך קידמה את העובר בתעלת הלידה או לא. אם במקרה לא קיבלת את המשוב מהמיילדת, בקשי ממנה לשקף לך מה קורה שם למטה, במיוחד אם את תחת אילחוש אפידורלי ולא ממש מרגישה.
מוכנה ללחיצה?
ספרי לי אם הפוסטים והמידע עוזרים לך להרגיש מוכנה יותר ללידה.
לתיאום סדנת הכנה ללידה, פרטית ומותאמת אישית, בימים כתיקונם אצלך בסלון ובימי הקורונה- אונליין, צרי קשר-
בעמוד הפייסבוק שלי- חן שכטר - סדנאות הכנה ללידה
באינסטגרם- chens_birthcoach
או באמצעות עמוד "צור קשר" באתר.
מקורות:
Lemos, A., Amorim, M. M., de Andrade, A. D., de Souza, A. I., Cabral Filho, J. E., & Correia, J. B. (2017). Pushing/bearing down methods for the second stage of labour. Cochrane Database of Systematic Reviews, (3).
#לידה #הכנהללידה #הריון #קורסהכנהללידה #פיזיותרפיה pregnancy #pregnant #birth #birthcoach #לחיצה #push #labour #babydelivery #childbirth #רצפתאגן #נשימה #הריוןולידה
כל הכתוב באתר זה הינו בגדר המלצה בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי מוסמך, אין בעלי האתר והמחברים נושאים בכל אחריות מסוג כלשהו לכל נזק שיגרם בעקבות שימוש במידע.